<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת יתרו</h1>
<h2>דף יז.</h2>
וינח ביום השביעי [שמות כ']. וק"ק הא דכתיב (בראשית ב' ג') כי בו שבת מכל מלאכתו, ולא כתיב כי בו נח. ונראה דשבת הוא לשון ישיבה, שהושיב הקב"ה שר של שבת, שהוא כלה, על כסאו וכל שרי מלאכתו היו מרקדין ומזמרין מזמור שיר ליום השבת, כמו שעושין לחתן ולכלה. מכאן פסק שמושיבין הכלה על כסא בלבדה כנגד החתן, ומזמרין בשבח הכלה לפני החתן, ואומר כלה נאה וחסודה.
<h2>דף סז:</h2>
לא תרצח [שמות כ']. סתם כתיב. מיכן פסק זו אזהרה שלא ילבין פני חבירו ברבים ונעשה כאילו רצחו, [דחזינא ליה] דדמא סומקא אזלא ואתיא חיוורא.
<h2>דף קג.</h2>
כבד את אביך ואת אמך וגו' [שמות כ']. את לרבות אשת אביך. ובגמרא [כתובות ק"ג ע"א] מפרש לרבות אפי' לאחר מיתת אביך. וכן פסק את אביך לרבות אחיך הגדול ואת אמך לרבות בעל אמך כמו כן [אפי'] לאחר מיתה. ואומר התם [קידושין ל"א ע"ב] אפי' במותו צריך לנהוג בו כבוד וצריך לומר הריני כפרת משכבו, וה"מ תוך י"ב חודש אבל אחר י"ב חודש [אומר] זלה"ה. ופי' הקונטרס דלאחר י"ב חודש הוי דינו עשוי אפי' פושעי ישראל ולא יותר. מכאן פסק דאין צריך להזכיר [הכ"מ לאחר י"ב חודש].
